קיבוע - בתמצות :)

אעשה עדכון קטנטנן עכשיו, ובעתיד אעשה הרחבה של העדכון :), אז בנתיים שלא אשכח..

אז לפני כשבועיים הלכתי לאורתו' שישים את הקיבועים. כביכול הקיבועים היו צריכיםלהיות מודבקים באותו יום, אך לרוע מזלי (כן, "חופשת קיץ" אבל עמוסה עד אינסוף בהגשות ולימודים :\) הקיבוע העליון שהיה צריך להגיע מהמעבדה לא היה "נוכח" באותו יום. היה תקוע איפשהו מחוץ לעיר. ומתי קיבלתי הודעה על כך? 10 דקות לפני התור, מתחת למרפאה. כיף ומתחשב. ובתור מהנדסת ולא ילדת תיכון מבורזלת "ZMONEY IS MONEY" :(, מ-ע-צ-ב-ן.
וזה היה בבוקר, ועוד אמרו לי לחזור אחרי הצהריים.. באמת?! אני גרה מרחק של שעה נסיעה.. אז בכל זאת עליתי למרפאה כדי שהרופא ידביק לי את הקיבוע למטה וקבעו לי תור לאחרי כמה ימים שידביק למעלה.
הרופא היה צריך להדביק ולקחת לי מידות לאסיקס (קיבוע שקוף נשלף, כמו הINVISALIGN), אבל הוא החליט שיקח מידות רק בהדבקה של העליון.
אז תמונה של הקיבוע התחתון לבינתיים:


חוט שעשוי ציפוי זהב לבן ומילוי שרק אלוהים כנראה יודע.. דיי עבה ולא נוח, וגולת הכותרת שכל אוכל שאוכלים נכנס לחריצים שבין השיניים ולא בדיוק יוצא, כך שכל ארוחה נמשכת גם אחרי כמה שעות כשחתיכת אוכל מתחליטה לצאת. וזה לא יאמי! :(
השמת הקיבוע כללה שפשוף חד של השיניים למטה, חומצה כחולה שנכחה יותר מדי זמן על השיניים בגלל וואצפ מהגן של הילדה של האורתו' או משו מהסגנון, דבק להדביק, דחיסת שיניים שיעמדו במקום והדבקת החוט עוד שכבה מלמעלה וריטוש חניכיים תחתונות אם כמה מה שהיה קודם לא הורגש (וכאב) מספיק. הרבה דם, שכלל שתיקה מביכה בסוף והעברת מבטים מוזרים בין הרופא לעוזרת שלו (אחרי חפירה בלתי נגמרת של העוזרת שלו בזמן ההדבקה, וכן, למי אכפת איזה שיר את אוהבת לשמוע?!). לא מובן עד הסוף.

אחרי כמה ימים, התור השני להדבקה העליונה. מתברר שהאורתו' נוסע יום למחרת לחו"ל ככה"נ ושכל התורים של השבועים שהוא לא נמצא נקבעו לאותו זמן. תור איימים בחדר המתנה, ומבטים בוחנים של כל אחד על שיניי האחר, כאילו כל אחד בוחן לאיזה שלב השני הגיע, יחד עם כמה צקצוקים (סתם, סתם..).
מתברר שהרופא הקצה לאותו יום 2 חדרים. אחד בו הוא עובד באותו זמן ובחדר שני יש מטופל אחר שמחכה בציווי (ממש!) לשכב לחכות בשקט שלא לבזבז זמן לקראת בואו של הרופא. הוא ידע שהוא צריך להדביק את הקיבוע. למזלי בא עם עוזרת אחרת (ושקטה!, נו, לפחות זה). היו לי מלא שאלות, ששאלתי די בלחץ, כי תכלס הוא שם די לענות ותכלס שני הוא דיי רוצה "להדביק ולברוח". אז שאלנו, נעננו בצורה מהירה ונשארה לבסוף השאלה "להדביק או לא את הקיבוע למעלה?, ויש 3 שניות לקבל החלטה, טוס!" 1..2..3 "טוב, נו, תדביק". יצא הקיבוע מן השק (שקית) הודבק ביתר זהירות (מאשר למטה) ואת ההטבעות של השיניים לקיבוע האסיקס השיננית לקחה.

ולקחה דיי גרוע.

תמונה של הקיבוע העליון:


ובלילה, קראנץ' בין הניבים הימניים בפה. חשבתי שהשיניים נשברות.
ובלילה הבא, 4 פעמים.
2 לילות שקטים.
לילה נוסף עם התנגשות נוספת.

נשלח וואצפ מתוסכל למזכירה של הרופא, שנקבל את האסיקס מוקדם יותר, בתקווה שזה יעזור.

אחרי 4 ימים (ולילות רגועים 555), הגעתי לפראה השניה של הרופא, מרחק של שעה++ מהבית. ושם השיננית שלקחה מידות הייתה והביאה את האסיקס. לקיבוע העליון יש כמה נגיעות למציאות.. לא 100%.. גם לא 80%.. יותר בכיוון של אוחז את 4 השיניים הקדמיות המודבקות ודיי שובר כבר את אזור הניבים המודבקים.
לקיבוע התחתון לא היה קשר למציאות והיה כמו חתיכת פלסטיק שטוחה שהקשר בין השיניים לבינה זה שאולי בגלגול הקודם אולי קיבלה מולקולה של טובה של משתחת שיניים.
השיננית לקחה מידות שוב.

מתוסכלת (בפעם הכמה וכמה) חזרתי לביתי להמשיך בלימודים עם קשתית עליונה גרועה אחת.

לילה אחד שמתי אותה ובאותו לילה גם החזרתי אותה למקום, לפני שהשיניים שלי מתפצלות ל2 (ויוצאת משם זקנה :P).

מקווה שהפוסט הבא יהיה מעודד יותר.
ושאנשים יבינו שאם מתחיל רע ונהיה טוב, זה יותר טוב מאשר מתחיל טוב ונהיה רע.
ואצלי זה התחילטוב ונהיה רע. מאוד.
גם לא 100% שלמה עם התוצאה. לפחות זה נראה סביר והשינים (כרגע 555) עומדות במקום, אז שישאר ככה.
וכל מה שהיה טוב, זה שהINVISALIGN הגיע מחושב מארה"ב, והתערבות הרופא היא בעיקרון לא גדולה מרגע הגעת הקשתיות. יש מצב שהרופא מעורב בתתכנון הממוחשב.. אבל כשהקשתיות פה, הוא כביכול רק מדביק את הattachments ויש כאלה שהוא גם משייף שיניים שיתאים. וזהו, רק מסתכל שהקשתיות ממשיכות בדרך הנכונה. אז האם באמת חשוב שהוא יהיה עם הסמכה של אורתו' בשביל זה? בעיקר בגלל הפאשלות של הקיבוע הנשלף בסוף..

שלכם,
תמשיכו לקרוא,
גם אם אתם לא מגיבים,
אבל תגיבו! שאדע שזה מעניין אתכם גם :P

שלכם,

>^.^< InvisiGirl  >^.^<